זיכרונות ילדות
השבוע התבשר לי שהצגת הילדים הקרובה שלנו עם 'בובו ולוסינדה' תתקיים במושב טל שחר.
נעימות וגעגוע התעוררו בי עם הידיעה החדשה. מה הקשר בין הצגה לילדים ומבוגר נרגש אתם שואלים ?
כשהייתי ילד ביליתי המון במושב תרום הסמוך, שם היה ביתה של סבתי לאה.
בלא מעט קייצים נהגתי לבלות שם ומכוון שבריכת שחייה לא הייתה במושב של סבתי
נאלצנו או יותר נכון זכינו לנסוע לבריכה שבטל שחר. אני זוכר את הסנדוויצ'ים הטעימים שאמא שלי הייתה מכינה לקראת הבילוי הקייצי שלפנינו
ואת ההתרגשות שאחזה בי ובאחותי הגדולה הדס לקראת הנסיעה בכל פעם מחדש.
הבריכה הייתה אז בסוף שנות ה-70 פשוטה למראה ומעוטרת בדשא ירוק וריחני
אבל הריגוש נותר גדול, ללא הסחות דעת של מסכים ופעילויות קיץ היסטריות כמו היום
היה נראה כאילו לכולם יש הרבה יותר זמן ואין באמת למהר לאן למהר.
ואנחנו הילדים מתמסרים בקלות לעולם קסום, פשוט תמים ומלא דמיון. השבוע הודאתי לטל שחר פעמיים, על הזיכרון הנעים מלפני יותר מ-40 שנה שנחקק בי ועל הקהל המקסים
שישב קשוב וסקרן לפנינו שם באולם בית העם במושב.
תודה טל שחר !
